שני נערים רוכבים על קורקינט בעל מנוע בנזין, אשר יכול להגיע למהירות של 32 קמ"ש.
במהלך הדרך נקלעים הנערים לתאונת דרכים ונפגעים על ידי רכב חולף.
הנערים תבעו את חברת הביטוח אשר בטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה, כאילו היו בבחינת הולכי רגל שנפגעו על ידו.
חברת הביטוח טענה כי הקורקינט עליו רכבו הנערים עונה להגדרת המושג "רכב מנועי" הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועל כן מוטלת על המחזיק בו החובה לרכוש תעודת ביטוח חובה ואם לא עשה כן, יוצא נפסד.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת חברת הביטוח וקבע כי אכן הקורקינט מהווה "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועל בעליו היה לרכוש ביטוח חובה ואין לו עילת תביעה כנגד מבטחת הרכב המעורב.
בית המשפט העליון סבר אחרת והפך את הקערה על פיה.
בפסק דין אשר ניתן במסגרת ע"א 2606/06 דיווי שפרן נ' כלל, חברה לביטוח בע"מ ואח', קבע בית המשפט העליון כי הקורקינט אינו עונה על מלוא התנאים הקבועים בחוק הפיצויים בהגדרת המושג "רכב מנועי" .
החוק קובע, בהגדרה הבסיסית, כי רכב מנועי הינו "רכב הנע בכח מכני על פני הקרקע, ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית"
(החוק ממשיך ומונה כלי תחבורה אותם יש לראות כרכב מנועי, אשר יכול ולא נמנים על ההגדרה הבסיסית וכן מחריג כלי תחבורה אחרים אשר יכול והיו נכללים בהגדרה הבסיסית, אך הן הקבוצה המורחבת והן הקבוצה המוחרגת אינן רלבנטיות לעניינו).
בית המשפט אינו מתקשה לקבוע כי שלושת התנאים הראשונים המופיעים בהגדרה הבסיסית מתקיימים, שכן הקורקינט הינו, ללא ספק, רכב הנע בכח מכני על פני הקרקע.
בבואו לבחון את התקיימותו של התנאי הרביעי, קובע בהמ"ש הנכבד כי הקורקינט אינו מקיים את דרישת היעוד לשמש לתחבורה יבשתית, באשר היעוד התחבורתי אינו עיקר יעודו של הקורקינט.
נקבע כי הקורקינט נבנה ונרכש, בראש ובראשונה, כצעצוע לילדים ובני נוער כדי לשמש משחק בידיהם.
הקורקינט, החסר מושב, תיבת הילוכים, מכוונים, פנסי תאורה וכיוצ"ב, המוגבל בנפח מיכל הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור, אינו יכול לשמש לצורכי תחבורה, וזאת לאור מגבלותיו האינהרנטיות.
התוצאה היא כי בנסיבות אלו, בהן רכב נוסף מעורב בתאונה, תישא מבטחת הרכב המעורב בפיצוי נזקיהם של רוכבי הקורקינט.
בית המשפט מודע לכך כי פתרון זה נותן מענה חלקי בלבד לסכנות הקשות הטמונות ברכיבה על קורקינט, שכן בכל האירועים בהם רוכבי קורקינט או צד שלישי יפגעו כתוצאה משימוש בקורקינט, מבלי שבאירוע מעורב רכב נוסף, לא יהא להם כיסוי ביטוחי.
לפיכך, קורא בית המשפט למחוקק להסדיר בחוק את השימוש בקורקינט ולהבטיח את ביטחונם וביטוחם של העושים בו שימוש.
סיכום
מאחר ורכיבה על קורקינט, המצוייד במנוע בנזין או חשמל, מסוכנת הן לרוכבים עליו והן להולכי רגל, נסיים בהמלצה חמה לפנות לסוכן ביטוח או לנציגי חברת הביטוח ולבקשם לבטח את השימוש בקורקינט, כאילו היה רכב מנועי.
בית המשפט העליון, בהזדמנות קודמת, קבע כי חברת ביטוח ולקוח יכולים להגיע ביניהם להסדר חוזי לפיו תוצא תעודת חובה לרכב שאינו עונה על הגדרת המושג "רכב מנועי", ובמסגרת היחסים שביניהם יראו ברכב משום "רכב מנועי" והעושה בו שימוש יהיה מכוסה הן לגבי נזקיו והן לגבי נזקים שהוא עלול לגרום לאחרים.
במהלך הדרך נקלעים הנערים לתאונת דרכים ונפגעים על ידי רכב חולף.
הנערים תבעו את חברת הביטוח אשר בטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה, כאילו היו בבחינת הולכי רגל שנפגעו על ידו.
חברת הביטוח טענה כי הקורקינט עליו רכבו הנערים עונה להגדרת המושג "רכב מנועי" הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועל כן מוטלת על המחזיק בו החובה לרכוש תעודת ביטוח חובה ואם לא עשה כן, יוצא נפסד.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת חברת הביטוח וקבע כי אכן הקורקינט מהווה "רכב מנועי" כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ועל בעליו היה לרכוש ביטוח חובה ואין לו עילת תביעה כנגד מבטחת הרכב המעורב.
בית המשפט העליון סבר אחרת והפך את הקערה על פיה.
בפסק דין אשר ניתן במסגרת ע"א 2606/06 דיווי שפרן נ' כלל, חברה לביטוח בע"מ ואח', קבע בית המשפט העליון כי הקורקינט אינו עונה על מלוא התנאים הקבועים בחוק הפיצויים בהגדרת המושג "רכב מנועי" .
החוק קובע, בהגדרה הבסיסית, כי רכב מנועי הינו "רכב הנע בכח מכני על פני הקרקע, ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית"
(החוק ממשיך ומונה כלי תחבורה אותם יש לראות כרכב מנועי, אשר יכול ולא נמנים על ההגדרה הבסיסית וכן מחריג כלי תחבורה אחרים אשר יכול והיו נכללים בהגדרה הבסיסית, אך הן הקבוצה המורחבת והן הקבוצה המוחרגת אינן רלבנטיות לעניינו).
בית המשפט אינו מתקשה לקבוע כי שלושת התנאים הראשונים המופיעים בהגדרה הבסיסית מתקיימים, שכן הקורקינט הינו, ללא ספק, רכב הנע בכח מכני על פני הקרקע.
בבואו לבחון את התקיימותו של התנאי הרביעי, קובע בהמ"ש הנכבד כי הקורקינט אינו מקיים את דרישת היעוד לשמש לתחבורה יבשתית, באשר היעוד התחבורתי אינו עיקר יעודו של הקורקינט.
נקבע כי הקורקינט נבנה ונרכש, בראש ובראשונה, כצעצוע לילדים ובני נוער כדי לשמש משחק בידיהם.
הקורקינט, החסר מושב, תיבת הילוכים, מכוונים, פנסי תאורה וכיוצ"ב, המוגבל בנפח מיכל הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור, אינו יכול לשמש לצורכי תחבורה, וזאת לאור מגבלותיו האינהרנטיות.
התוצאה היא כי בנסיבות אלו, בהן רכב נוסף מעורב בתאונה, תישא מבטחת הרכב המעורב בפיצוי נזקיהם של רוכבי הקורקינט.
בית המשפט מודע לכך כי פתרון זה נותן מענה חלקי בלבד לסכנות הקשות הטמונות ברכיבה על קורקינט, שכן בכל האירועים בהם רוכבי קורקינט או צד שלישי יפגעו כתוצאה משימוש בקורקינט, מבלי שבאירוע מעורב רכב נוסף, לא יהא להם כיסוי ביטוחי.
לפיכך, קורא בית המשפט למחוקק להסדיר בחוק את השימוש בקורקינט ולהבטיח את ביטחונם וביטוחם של העושים בו שימוש.
סיכום
מאחר ורכיבה על קורקינט, המצוייד במנוע בנזין או חשמל, מסוכנת הן לרוכבים עליו והן להולכי רגל, נסיים בהמלצה חמה לפנות לסוכן ביטוח או לנציגי חברת הביטוח ולבקשם לבטח את השימוש בקורקינט, כאילו היה רכב מנועי.
בית המשפט העליון, בהזדמנות קודמת, קבע כי חברת ביטוח ולקוח יכולים להגיע ביניהם להסדר חוזי לפיו תוצא תעודת חובה לרכב שאינו עונה על הגדרת המושג "רכב מנועי", ובמסגרת היחסים שביניהם יראו ברכב משום "רכב מנועי" והעושה בו שימוש יהיה מכוסה הן לגבי נזקיו והן לגבי נזקים שהוא עלול לגרום לאחרים.
רשלנות רפואית עורכי דין קורקינט יכול להיות מאד מסוכן וחשוב מאד לעשות ביטוח נגד תאונות אישיות, כדי לא להיקלע למצב שבו אתה פצוע ואין לך גיבוי ביטוחי
השבמחק