שאלה:
האם קלנועית נחשבת ל"רכב מנועי", במובן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והאם העושה שימוש בקלנועית חייב לבטח אותה בביטוח חובה ומי יחויב בפיצוי הנפגעים בעקבות תאונת דרכים עם קלנועית?.
לצערנו, מאז הפכה הקלנועית לאמצעי תחבורה פופולרי, אותו ניתן לראות בחוצות העיר ולא רק במושבים ובקיבוצים, יותר ויותר קשישים נפגעים בתאונות דרכים, תוך כדי שימוש בקלנועית.
מאחר וקיימות קלנועיות לשני נוסעים,לא פעם נפגע, יחד עם הקשיש, נוסע נוסף.
בשל מבנה הקלנועית והעובדה כי לרוב רכב נוסף מעורב בתאונה, הפגיעות קשות וכרוכות באשפוזים ממושכים, כאב וסבל והוצאות כבדות.
במקרים אלו, מתעוררת השאלה מי צריך לשאת בנזקים עקב פגיעות הגוף שנגרמו לנוסעי הקלנועית כתוצאה מתאונת הדרכים, האם מבטחת הרכב המעורב או בעל הקלנועית עצמו.
באם קלנועית הינה "רכב מנועי" במובן חוק הפיצויים, אזי רובצת לפתחו של בעל הקלנועית החובה לבטח את הקלנועית בביטוח חובה, ואם לא עשה כן, עליו לשאת בעצמו בפיצוי הנוסעים בקלנועית.
בפס"ד אשר ניתן בע"א 1640/08 קבע בית המשפט המחוזי כי אין לראות בקלנועית משום "רכב מנועי", ולפיכך, לא מוטלת על בעל הקלנועית החובה לרכוש עבורה ביטוח חובה.
בהתאם להחלטת בית המשפט, במקרים בהם מעורבים בתאונת דרכים קלנועית ורכב מנועי אחר, תישא מבטחת הרכב האחר בנזקי נוסעי הקלנועית, כאילו היו הולכי רגל או רוכבי אופניים.
לאחר שהקלנועית הפכה להיות אמצעי תחבורה נפוץ, תוקנה פקודת התעבורה והוסף לה פרק נפרד המתייחס לקלנועית, הקובע כי בהתקיים תנאים טכניים שונים, פטור בעל הקלנועית מחובת הרישום והרישוי וכן פטור הוא מאחזקת רישיון נהיגה כתנאי לנהיגה על קלנועית.
כן קבעה פקודת התעבורה כי רוכבי הקלנועית יסעו על המדרכה ורק במקרים בהם אופיה של הדרך אינו מאפשר זאת וכן בתוככי מושב וקיבוץ, רשאים הם לנהוג בכביש.
פקודת התעבורה לא נותנת מענה לשאלה האם השימוש בקלנועית מחייב הוצאתה של תעודת ביטוח חובה.
לכך מתייחסים פקודת ביטוח רכב מנועי וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הקובע מהו "רכב מנועי", אשר שימוש בו מחייב קיומו של ביטוח חובה.
החוק מגדיר רכב מנועי כ"רכב הנע בכח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
בית המשפט לא התקשה לקבוע כי קלנועית עונה על ההגדרה הבסיסית של המושג "רכב מנועי", שכן ללא ספק מדובר ברכב הנע בכח מיכני (מנוע חשמלי) על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית.
בהמ"ש הדגיש כי לצורך כך אין זה משנה מהו מבנה הרכב, העובדה כי נאסר עליו, למעט במקרם חריגים, לנסוע בכביש, או העובדה כי הוא פטור מחובת הרישום והרישוי ונהגו פטור מחובת אחזקת רשיון.
אך בכך לא תמה מלאכתו של בית המשפט. בשלב השני פנה בית המשפט לבחינת השאלה האם הקלנועית נכללת באחד ממצבי המיעוט שבהגדרת המושג "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לאחר סקירת ההסטוריה החקיקתית, מגיע בהמ"ש הנכבד למסקנה לפיה הקלנועית נכללת במושג "כסא גלגלים" ויש לראות בה משום "כסא גלגלים משוכלל".
נקבע כי הקלנועית וכסא הגלגלים נועדו למלא פונקציה זהה והיא הקלה על תנועתם של אנשים מוגבלים ואין כל הצדקה לערוך הבחנה בין קלנועית לבין כסאות גלגלים.
יודגש כי מאחר ומדובר בפסיקה של ביהמ"ש המחוזי, מדובר בהלכה מנחה אך לא מחייבת ולא מן הנמנע כי שאלה זו תונח על שולחנו של ביהמ"ש העליון אשר יכול ויגיע למסקנה שונה.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי נתן מענה מספק לאירוע שעמד בפני בית המשפט ולאירועים דומים בהם מעורבת קלנועית בתאונת דרכים יחד עם רכב מנועי נוסף, ונוסעי הקלנועית זוכים לכיסוי ביטוחי מלא על נזקיהם.
לצערנו, פסיקת בהמ"ש הנכבד מותירה את נוסעי הקלנועית ללא כיסוי ביטוחי מקום בו הקלנועית מעורבת בתאונה עצמית או מקום בו הקלנועית מעורבת בתאונת דרכים בה לא מעורב רכב נוסף.
מאחר ונקבע כי בעל קלנועית אינו חייב בביטוח חובה, הרי שבמקרים בהם קלנועית מתהפכת, מתדרדרת, נתקלת במכשול או פוגעת בהולך רגל, ויקבע כי הדבר נגרם כתוצאה מרשלנותו של נהג הקלנועית, יהיה עליו לשאת בנזקי נוסעי הקלנועית או הנפגעים על ידה ובעל הקלנועית, אם נפגע בתאונה נזק גוף, לא יהיה זכאי לפיצוי כלשהו.
לפיכך, נסיים בעצה טובה לבעלי קלנועיות.
למרות החלטת בית המשפט, הפוטרת אתכם מהחובה לרכוש ביטוח חובה, טוב תעשו באם תבטחו את אחריותכם.
כבר נקבע בהזדמנות קודמת על ידי בית המשפט העליון כי מקום בו נרכשה תעודת חובה לכלי מיכני שאינו עונה להגדרה של "רכב מנועי", יראו את הצדדים כאילו הסכימו להחיל את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על היחסים שביניהם.
בהתאם לפסיקה, בעל קלנועית אשר ירכוש ביטוח חובה, זכאי לכיסוי ביטוחי מלא כאילו היתה הקלנועית משום "רכב מנועי" כך שהוא יפוצה במקרה ונגרם לו או לנוסע או להולך רגל נזק גוף כתוצאה מתאונה.
לצערנו, מאז הפכה הקלנועית לאמצעי תחבורה פופולרי, אותו ניתן לראות בחוצות העיר ולא רק במושבים ובקיבוצים, יותר ויותר קשישים נפגעים בתאונות דרכים, תוך כדי שימוש בקלנועית.
מאחר וקיימות קלנועיות לשני נוסעים,לא פעם נפגע, יחד עם הקשיש, נוסע נוסף.
בשל מבנה הקלנועית והעובדה כי לרוב רכב נוסף מעורב בתאונה, הפגיעות קשות וכרוכות באשפוזים ממושכים, כאב וסבל והוצאות כבדות.
במקרים אלו, מתעוררת השאלה מי צריך לשאת בנזקים עקב פגיעות הגוף שנגרמו לנוסעי הקלנועית כתוצאה מתאונת הדרכים, האם מבטחת הרכב המעורב או בעל הקלנועית עצמו.
באם קלנועית הינה "רכב מנועי" במובן חוק הפיצויים, אזי רובצת לפתחו של בעל הקלנועית החובה לבטח את הקלנועית בביטוח חובה, ואם לא עשה כן, עליו לשאת בעצמו בפיצוי הנוסעים בקלנועית.
בפס"ד אשר ניתן בע"א 1640/08 קבע בית המשפט המחוזי כי אין לראות בקלנועית משום "רכב מנועי", ולפיכך, לא מוטלת על בעל הקלנועית החובה לרכוש עבורה ביטוח חובה.
בהתאם להחלטת בית המשפט, במקרים בהם מעורבים בתאונת דרכים קלנועית ורכב מנועי אחר, תישא מבטחת הרכב האחר בנזקי נוסעי הקלנועית, כאילו היו הולכי רגל או רוכבי אופניים.
לאחר שהקלנועית הפכה להיות אמצעי תחבורה נפוץ, תוקנה פקודת התעבורה והוסף לה פרק נפרד המתייחס לקלנועית, הקובע כי בהתקיים תנאים טכניים שונים, פטור בעל הקלנועית מחובת הרישום והרישוי וכן פטור הוא מאחזקת רישיון נהיגה כתנאי לנהיגה על קלנועית.
כן קבעה פקודת התעבורה כי רוכבי הקלנועית יסעו על המדרכה ורק במקרים בהם אופיה של הדרך אינו מאפשר זאת וכן בתוככי מושב וקיבוץ, רשאים הם לנהוג בכביש.
פקודת התעבורה לא נותנת מענה לשאלה האם השימוש בקלנועית מחייב הוצאתה של תעודת ביטוח חובה.
לכך מתייחסים פקודת ביטוח רכב מנועי וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הקובע מהו "רכב מנועי", אשר שימוש בו מחייב קיומו של ביטוח חובה.
החוק מגדיר רכב מנועי כ"רכב הנע בכח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
בית המשפט לא התקשה לקבוע כי קלנועית עונה על ההגדרה הבסיסית של המושג "רכב מנועי", שכן ללא ספק מדובר ברכב הנע בכח מיכני (מנוע חשמלי) על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית.
בהמ"ש הדגיש כי לצורך כך אין זה משנה מהו מבנה הרכב, העובדה כי נאסר עליו, למעט במקרם חריגים, לנסוע בכביש, או העובדה כי הוא פטור מחובת הרישום והרישוי ונהגו פטור מחובת אחזקת רשיון.
אך בכך לא תמה מלאכתו של בית המשפט. בשלב השני פנה בית המשפט לבחינת השאלה האם הקלנועית נכללת באחד ממצבי המיעוט שבהגדרת המושג "רכב מנועי" בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
לאחר סקירת ההסטוריה החקיקתית, מגיע בהמ"ש הנכבד למסקנה לפיה הקלנועית נכללת במושג "כסא גלגלים" ויש לראות בה משום "כסא גלגלים משוכלל".
נקבע כי הקלנועית וכסא הגלגלים נועדו למלא פונקציה זהה והיא הקלה על תנועתם של אנשים מוגבלים ואין כל הצדקה לערוך הבחנה בין קלנועית לבין כסאות גלגלים.
יודגש כי מאחר ומדובר בפסיקה של ביהמ"ש המחוזי, מדובר בהלכה מנחה אך לא מחייבת ולא מן הנמנע כי שאלה זו תונח על שולחנו של ביהמ"ש העליון אשר יכול ויגיע למסקנה שונה.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי נתן מענה מספק לאירוע שעמד בפני בית המשפט ולאירועים דומים בהם מעורבת קלנועית בתאונת דרכים יחד עם רכב מנועי נוסף, ונוסעי הקלנועית זוכים לכיסוי ביטוחי מלא על נזקיהם.
לצערנו, פסיקת בהמ"ש הנכבד מותירה את נוסעי הקלנועית ללא כיסוי ביטוחי מקום בו הקלנועית מעורבת בתאונה עצמית או מקום בו הקלנועית מעורבת בתאונת דרכים בה לא מעורב רכב נוסף.
מאחר ונקבע כי בעל קלנועית אינו חייב בביטוח חובה, הרי שבמקרים בהם קלנועית מתהפכת, מתדרדרת, נתקלת במכשול או פוגעת בהולך רגל, ויקבע כי הדבר נגרם כתוצאה מרשלנותו של נהג הקלנועית, יהיה עליו לשאת בנזקי נוסעי הקלנועית או הנפגעים על ידה ובעל הקלנועית, אם נפגע בתאונה נזק גוף, לא יהיה זכאי לפיצוי כלשהו.
לפיכך, נסיים בעצה טובה לבעלי קלנועיות.
למרות החלטת בית המשפט, הפוטרת אתכם מהחובה לרכוש ביטוח חובה, טוב תעשו באם תבטחו את אחריותכם.
כבר נקבע בהזדמנות קודמת על ידי בית המשפט העליון כי מקום בו נרכשה תעודת חובה לכלי מיכני שאינו עונה להגדרה של "רכב מנועי", יראו את הצדדים כאילו הסכימו להחיל את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על היחסים שביניהם.
בהתאם לפסיקה, בעל קלנועית אשר ירכוש ביטוח חובה, זכאי לכיסוי ביטוחי מלא כאילו היתה הקלנועית משום "רכב מנועי" כך שהוא יפוצה במקרה ונגרם לו או לנוסע או להולך רגל נזק גוף כתוצאה מתאונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה