רשלנות רפואית שארעה בטיפול רפואי בעקבות תאונת דרכים- עקרון "ייחוד העילה"

האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית שארעה בטיפול רפואי בעקבות תאונת דרכים- עקרון "ייחוד העילה"

לעיתים בעקבות תאונת דרכים נזקק הנפגע לטיפולים רפואיים שונים במיוחד אם מדובר בתאונות דרכים קשות.

השאלה: מה הדין כאשר הטיפול הרפואי שניתן בעקבות תאונת הדרכים, גרם לנזק גוף נוסף, מעבר לנזק גוף שנגרם, באופן ישיר, בתאונת הדרכים??

האם במקרה כזה ניתן לתבוע בגין נזק הגוף הנוסף שארע עקב הטיפול הרפואי ובמיוחד אם מדובר בנזק גוף קשה?
נציג להלן מקרה לדוגמא לצורך המחשה:
במהלך תאונת דרכים נפגע מרפק יד ימין של הניזוק.
לאחר שהניזוק טופל בטיפולי פיזיותרפיה, הושג שיקום מלא של טווח תנועת המרפק והיד חזרה לתפקד באופן תקין.
מאחר והניזוק המשיך לסבול מכאבים נערכה בדיקת הדמיה בעזרת סי טי (CT) שהדגימה חלקיק חופשי של עצם באזור מסוים במרפק.
הניזוק, על סמך ייעוץ רפואי שקיבל, עבר בהמשך ניתוח אשר גרם לנזק בלתי הפיך לעצב ביד והביא לצניחה מלאה של האצבעות והאגודל.
כתוצאה מהרשלנות הרפואית בניתוח, התובע סובל מנכות רפואית אורטופדית קשה ומפגיעה תפקודית קשה, המגבילה אותו בפעולות היומיום.
התשובה: במקרה של תאונת דרכים ורשלנות רפואית שארעה במהלך הטיפול, יוכל הניזוק להגיש לביהמ"ש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975,בגין תאונת הדרכים בלבד.
על פי חוק זה, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ישולמו, ביעילות ובמהירות, לנפגעי תאונות דרכים וזאת בלי שהנפגע יהיה מחויב להוכיח רשלנות מצדו של הנהג הפוגע.

גם נהג שהיה אשם בתאונת הדרכים ונפגע כתוצאה ממנה בגופו או בנפשו, יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח שבטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה בגין תאונת הדרכים.
כל זאת כדי להבטיח שכל מי שנפגע בתאונת דרכים לא יוותר ללא פיצוי, למעט במקרים חריגים.
כפי שנקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון, התכלית החקיקתית של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הייתה ליצור מנגנון מהיר, פשוט ויעיל לבירור תביעות בגין נזקי גוף תולדת תאונת דרכים
ומניעת הקשיים הכרוכים בדיון בשאלת האחריות לפי שיטת האשם, כמו גם הקשיים המתעוררים בשיטה המאפשרת חזרה נגד מעורבים רשלניים.
אם נניח לרגע שהנזק שנגרם עקב הטיפול הרפואי הרשלני אינו מכוסה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, משמע שחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה בגין תאונת דרכים
אינה חבה בפיצוי בגין נזק גוף, ולכאורה על הנפגע לתבוע את המוסד הרפואי ולהוכיח כי ניתן לו טיפול רשלני.
באם נניח כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חל גם על טיפול רשלני, אולם מאפשר לחברת הביטוח לתבוע החזר בגין כספים שנאלצה לשלם עבור הנזק הנוסף מביה"ח,הדיון שאמור היה להיות מהיר ויעיל יטה להיות ארוך ומורכב, מאחר וביהמ"ש יצטרך לדון בשאלת החבות והאחריות של המוסד הרפואי, שלכאורה, נטען כי הוא גרם לנזק גוף ברשלנותו.

אשר על כן, נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי זכותו של הנפגע, אשר לו עילת תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,כוללת גם נזקים שאירעו עקב רשלנות רפואית המאוחרת לאירוע תאונת הדרכים ובכלל זה גם רשלנות רפואית בטיפול שניתן לנפגע אחרי התאונה.

ביהמ"ש קבע כי גם רשלנות רפואית, אפילו בדרגה גבוהה, עשויה לבוא בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יצר והינה בגדר תאונת דרכים.

משמע, במקרה כזה, חברת הביטוח המכסה את המקרה בביטוח חובה בגין תאונת דרכים והיא לבדה,
תפצה את הניזוק על כל נזקיו בשל אותו נזק גוף גם אם הם אירעו כתוצאה מהטיפול הרשלני המאוחר יותר לתאונת הדרכים,והיא לא תהא זכאית לתבוע החזר או השתתפות מהמוסד הרפואי שהתרשל.

סעיף 8 (א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שולל מן הנפגע, אשר יש לו עילה על פי חוק זה, כל עילה אחרת על פי פקודת הנזיקין [נוסח משולב] בשל אותו נזק, לרבות,
עילה על פי פקודת הנזיקין נגד האחראים לטיפול רפואי רשלני שהביא להחמרת הנזק שנגרם לו בתאונת דרכים.
ההוראה הנ"ל הקבועה בסעיף 8 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקראת "ייחוד העילה".
מי ששילם פיצויים לפי החוק הנ"ל אינו יכול לחזור אל מזיק שלישי גם אם הוא אשם, למעט החריגים הקבועים בסעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר אינם רלבנטיים לשאלה זו.

כאמור, היתרון של ההסדר בדבר "ייחוד העילה" בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו מהירות ויעילות הדיון והעובדה שאין צורך להתעסק עם נושא האשם. יחד עם זאת,יש לדעת, שהחוק הנ"ל מגביל את גובה הפיצוי אשר נפסק בסופו של יום בגין תאונת הדרכים וכי אילו התיק היה נדון כתיק של תביעת רשלנות רפואית, ככל שהאשם היה מוכח,סכומי הנזק אשר היו נפסקים היו גבוהים בצורה משמעותית. הואיל ואין לניזוק אפשרות כלשהי שלא לתבוע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עקב העיקרון של "ייחוד העילה",הניזוק יקבל בסופו של יום פיצוי בגין מלוא נזקיו גם בגין אלו שנגרמו ע"י הטיפול הרפואי, אך זאת על פי הערכים הנמוכים שנהוג לפצות במקרים של תאונות דרכים.

אולם, יש להדגיש, כי במקרה בו ניתן טיפול רפואי רשלני הקשור לפגיעה בתאונת הדרכים, אשר גרם לנזק נוסף, לאחר שניתן פס"ד חלוט וסופי מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,שוב לא תעמוד למוסד הרפואי ההגנה מכח ייחוד העילה, שכן העילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוצתה, ובמקרה כזה הנפגע יהיה זכאי לתבוע את המוסד הרפואי בעילה מכח פקודת הנזיקין בגין רשלנות רפואית, כאמור בע"א 8535/01 ג. ליפשיץ נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נז 6 656.



----------------------------------------------------------
אתר זה וכל האמור בו אינם מהווים יעוץ משפטי מכל מין וסוג שהוא ואינם מהווים תחליף ליעוץ פרטני על ידי עורך דין בעל הסמכה מתאימה.
האתר בבעלות משרד עורכי דין טירן-פז ושות' - בכל בעיה, לקבלת יעוץ משפטי ניתן לפנות באמצעות דף יצירת קשר, או בטלפון 03-6136160.