נשאלת השאלה:
האם מטופל יכול לפנות בתלונה, לצורך בחינה של ההליך הרפואי והכשלים שלכאורה אירעו בו, על מנת שמשרד הבריאות יבדוק את הנסיבות, ינקוט בהליכים משמעתיים כנגד הרופאים המעורבים בגין רשלנות רפואית ויורה על הפקת לקחים?
התשובה:
מטופל יכול לפנות למשרד הבריאות או למוסד רפואי בתלונה כנגד רופא.
סמכותו של משרד הבריאות לטפל בתלונות קבועה בפקודת בריאות העם 1940 ובפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, על פיהן שר הבריאות מוסמך לנקוט אמצעים משמעתיים כנגד רופאים עקב גילוי חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידם.
ניתן לפנות גם ע"פ חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, המגדיר ועדת בדיקה כוועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו או לשם בדיקת אירוע חריג בעניין מתן טיפול רפואי.
תלונה אשר תשלח למשרד הבריאות תיבדק ע"י נציב תלונות הציבור.
נציב תלונות הציבור הינו רופא וכל תלונה נבדקת על ידו בהתאם לנסיבות כאשר בדרך כלל, הנציב פונה אל המוסד הרפואי, מביא לידיעתו את התלונה ומבקש כי המוסד הרפואי ימציא תשובתו ו/או את עמדת הרופא המעורב.
לעתים, נציב תלונות הציבור מזמן אליו את המתלונן ו/או את הגורם הרפואי הרלבנטי, לשיחה לצורך השלמת פרטים לרבות קבלת העתק מהמסמכים הרפואיים הרלבנטיים.
נציב תלונות הציבור, בבודקו תלונה בגין חשד לרשלנות רפואית, מחליט על סמך המידע שנמסר לו ובד"כ לאחר יעוץ עם רופא מומחה בתחום הרלוונטי, האם להמשיך בהליכי הבדיקה, כפי שיתואר להלן, או להשיב למתלונן תשובה שאין מקום להמשך בדיקת תלונתו, תוך פרוט הנימוקים לכך, ותשובה זו תסיים את הליך הבדיקה.
היה ונציב תלונות הציבור יתרשם כי לא הובהרו נסיבות המקרה ואין בידו לקבל החלטה על סמך המידע הקיים בדבר נקיטת הליכים משמעתיים, יורה נציב קבלות הציבור על הקמת ועדת בדיקה לנסיבות המקרה לשם בירור נוסף ומעמיק יותר לנסיבות המקרה.
בועדת הבדיקה חברים רופאים מומחים מהתחום הרלוונטי ועורך-דין נציג משרד הבריאות.
רשאים להקים ועדת בדיקה גם מנהל מוסד רפואי ביחס לטיפול רפואי שניתן במסגרת המוסד שבניהולו או מנהל קופת-חולים ביחס לטיפול רפואי שניתן בקופת-החולים.
העובדה שהתקיימה ועדת בדיקה, עדיין אינה מלמדת על כך, שהתקיים הליך משמעתי.
הליך משמעתי מתקיים באמצעות ועדה נוספת "ועדת משמעת" אשר מתמנה בהתאם לפקודת הרופאים ופועלת בבית-הדין המשמעתי של משרד הבריאות.
מדובר בטריבונל שיפוטי והרופאים זכאים לייצוג משפטי בפני ועדת המשמעת.
ועדת משמעת עשויה להתמנות לאחר סיום הליך הבדיקה, בין שהתקיים באמצעות ועדת בדיקה ובין שהתקיים בהליך בירור פנימי ע"י נציב קבילות הציבור, כאמור לעיל.
האמצעים המשמעתיים העומדים לרשות שר הבריאות על-פי פקודת הרופאים לאחר שועדת משמעת מצאה לנכון לקבוע שהרופא עבר עבירת משמעת, הם ביטול רשיון רופא, התליית רשיון רופא, נזיפה והתראה.
רק במקרים מעטים תלונה של מטופל על רשלנות רפואית, אשר תיבדק ע"י נציב קבילות הציבור או מנהל מוסד רפואי או מנהל קופת חולים, תוביל להקמת ועדת בדיקה או להמלצה על הליכים משמעיים והדבר יתרחש בעיקר במקרים קשים וחמורים ביותר.
רק במקרים בודדים הטיפול בתלונה יסתיים בנקיטת פעולות לשיפור המערכת הרפואית הנדונה, כאשר גם אם ניתנות המלצות לשיפור המערכת, לרב הן אינן מיושמות בשטח ואיש אינו טורח לוודא כי הן יושמו.
לעיתים הטיפול בתלונות יסתיים בפתרון בעיות ללא נקיטת אמצעי משמעת וללא נקיטת פעולה לשיפור מערכתי. במרבית המקרים הטיפול בכלל התלונות יסתיים ללא נקיטת צעדים כלשהם.
לסיכום:
אכן מטופל יכול לפנות בתלונה כנגד רופא, אלא שלאור האמור לעיל, הואיל ומשרד הבריאות נוטה שלא לנקוט בהליכים משמעתיים כאשר מוגשת תלונה על רשלנות רפואית והואיל והמערכת הרפואית לא באמת שומרת על איכות שירותי הרפואה בישראל בדרך זו, הגשת תלונה בגין רשלנות רפואית, למעט במקרים חריגים, לרב הינה בבחינת הליך חסר תועלת.
האם מטופל יכול לפנות בתלונה, לצורך בחינה של ההליך הרפואי והכשלים שלכאורה אירעו בו, על מנת שמשרד הבריאות יבדוק את הנסיבות, ינקוט בהליכים משמעתיים כנגד הרופאים המעורבים בגין רשלנות רפואית ויורה על הפקת לקחים?
התשובה:
מטופל יכול לפנות למשרד הבריאות או למוסד רפואי בתלונה כנגד רופא.
סמכותו של משרד הבריאות לטפל בתלונות קבועה בפקודת בריאות העם 1940 ובפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, על פיהן שר הבריאות מוסמך לנקוט אמצעים משמעתיים כנגד רופאים עקב גילוי חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידם.
ניתן לפנות גם ע"פ חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, המגדיר ועדת בדיקה כוועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו או לשם בדיקת אירוע חריג בעניין מתן טיפול רפואי.
תלונה אשר תשלח למשרד הבריאות תיבדק ע"י נציב תלונות הציבור.
נציב תלונות הציבור הינו רופא וכל תלונה נבדקת על ידו בהתאם לנסיבות כאשר בדרך כלל, הנציב פונה אל המוסד הרפואי, מביא לידיעתו את התלונה ומבקש כי המוסד הרפואי ימציא תשובתו ו/או את עמדת הרופא המעורב.
לעתים, נציב תלונות הציבור מזמן אליו את המתלונן ו/או את הגורם הרפואי הרלבנטי, לשיחה לצורך השלמת פרטים לרבות קבלת העתק מהמסמכים הרפואיים הרלבנטיים.
נציב תלונות הציבור, בבודקו תלונה בגין חשד לרשלנות רפואית, מחליט על סמך המידע שנמסר לו ובד"כ לאחר יעוץ עם רופא מומחה בתחום הרלוונטי, האם להמשיך בהליכי הבדיקה, כפי שיתואר להלן, או להשיב למתלונן תשובה שאין מקום להמשך בדיקת תלונתו, תוך פרוט הנימוקים לכך, ותשובה זו תסיים את הליך הבדיקה.
היה ונציב תלונות הציבור יתרשם כי לא הובהרו נסיבות המקרה ואין בידו לקבל החלטה על סמך המידע הקיים בדבר נקיטת הליכים משמעתיים, יורה נציב קבלות הציבור על הקמת ועדת בדיקה לנסיבות המקרה לשם בירור נוסף ומעמיק יותר לנסיבות המקרה.
בועדת הבדיקה חברים רופאים מומחים מהתחום הרלוונטי ועורך-דין נציג משרד הבריאות.
רשאים להקים ועדת בדיקה גם מנהל מוסד רפואי ביחס לטיפול רפואי שניתן במסגרת המוסד שבניהולו או מנהל קופת-חולים ביחס לטיפול רפואי שניתן בקופת-החולים.
העובדה שהתקיימה ועדת בדיקה, עדיין אינה מלמדת על כך, שהתקיים הליך משמעתי.
הליך משמעתי מתקיים באמצעות ועדה נוספת "ועדת משמעת" אשר מתמנה בהתאם לפקודת הרופאים ופועלת בבית-הדין המשמעתי של משרד הבריאות.
מדובר בטריבונל שיפוטי והרופאים זכאים לייצוג משפטי בפני ועדת המשמעת.
ועדת משמעת עשויה להתמנות לאחר סיום הליך הבדיקה, בין שהתקיים באמצעות ועדת בדיקה ובין שהתקיים בהליך בירור פנימי ע"י נציב קבילות הציבור, כאמור לעיל.
האמצעים המשמעתיים העומדים לרשות שר הבריאות על-פי פקודת הרופאים לאחר שועדת משמעת מצאה לנכון לקבוע שהרופא עבר עבירת משמעת, הם ביטול רשיון רופא, התליית רשיון רופא, נזיפה והתראה.
רק במקרים מעטים תלונה של מטופל על רשלנות רפואית, אשר תיבדק ע"י נציב קבילות הציבור או מנהל מוסד רפואי או מנהל קופת חולים, תוביל להקמת ועדת בדיקה או להמלצה על הליכים משמעיים והדבר יתרחש בעיקר במקרים קשים וחמורים ביותר.
רק במקרים בודדים הטיפול בתלונה יסתיים בנקיטת פעולות לשיפור המערכת הרפואית הנדונה, כאשר גם אם ניתנות המלצות לשיפור המערכת, לרב הן אינן מיושמות בשטח ואיש אינו טורח לוודא כי הן יושמו.
לעיתים הטיפול בתלונות יסתיים בפתרון בעיות ללא נקיטת אמצעי משמעת וללא נקיטת פעולה לשיפור מערכתי. במרבית המקרים הטיפול בכלל התלונות יסתיים ללא נקיטת צעדים כלשהם.
לסיכום:
אכן מטופל יכול לפנות בתלונה כנגד רופא, אלא שלאור האמור לעיל, הואיל ומשרד הבריאות נוטה שלא לנקוט בהליכים משמעתיים כאשר מוגשת תלונה על רשלנות רפואית והואיל והמערכת הרפואית לא באמת שומרת על איכות שירותי הרפואה בישראל בדרך זו, הגשת תלונה בגין רשלנות רפואית, למעט במקרים חריגים, לרב הינה בבחינת הליך חסר תועלת.
