יום שבת, 28 באוגוסט 2010

הליכים משמעתיים נגד רופאים בגין רשלנות רפואית -חלק ב


נשאלת השאלה:
האם מטופל יכול לפנות בתלונה, לצורך בחינה של ההליך הרפואי והכשלים שלכאורה אירעו בו, על מנת שמשרד הבריאות יבדוק את הנסיבות, ינקוט בהליכים משמעתיים כנגד הרופאים המעורבים בגין רשלנות רפואית ויורה על הפקת לקחים?

התשובה:

מטופל יכול לפנות למשרד הבריאות או למוסד רפואי בתלונה כנגד רופא.
סמכותו של משרד הבריאות לטפל בתלונות קבועה בפקודת בריאות העם 1940 ובפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, על פיהן שר הבריאות מוסמך לנקוט אמצעים משמעתיים כנגד רופאים עקב גילוי חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידם.
ניתן לפנות גם ע"פ חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, המגדיר ועדת בדיקה כוועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו או לשם בדיקת אירוע חריג בעניין מתן טיפול רפואי.

תלונה אשר תשלח למשרד הבריאות תיבדק ע"י נציב תלונות הציבור.
נציב תלונות הציבור הינו רופא וכל תלונה נבדקת על ידו בהתאם לנסיבות כאשר בדרך כלל, הנציב פונה אל המוסד הרפואי, מביא לידיעתו את התלונה ומבקש כי המוסד הרפואי ימציא תשובתו ו/או את עמדת הרופא המעורב.

לעתים, נציב תלונות הציבור מזמן אליו את המתלונן ו/או את הגורם הרפואי הרלבנטי, לשיחה לצורך השלמת פרטים לרבות קבלת העתק מהמסמכים הרפואיים הרלבנטיים.
נציב תלונות הציבור, בבודקו תלונה בגין חשד לרשלנות רפואית, מחליט על סמך המידע שנמסר לו ובד"כ לאחר יעוץ עם רופא מומחה בתחום הרלוונטי, האם להמשיך בהליכי הבדיקה, כפי שיתואר להלן, או להשיב למתלונן תשובה שאין מקום להמשך בדיקת תלונתו, תוך פרוט הנימוקים לכך, ותשובה זו תסיים את הליך הבדיקה.

היה ונציב תלונות הציבור יתרשם כי לא הובהרו נסיבות המקרה ואין בידו לקבל החלטה על סמך המידע הקיים בדבר נקיטת הליכים משמעתיים, יורה נציב קבלות הציבור על הקמת ועדת בדיקה לנסיבות המקרה לשם בירור נוסף ומעמיק יותר לנסיבות המקרה.
בועדת הבדיקה חברים רופאים מומחים מהתחום הרלוונטי ועורך-דין נציג משרד הבריאות.

רשאים להקים ועדת בדיקה גם מנהל מוסד רפואי ביחס לטיפול רפואי שניתן במסגרת המוסד שבניהולו או מנהל קופת-חולים ביחס לטיפול רפואי שניתן בקופת-החולים.

העובדה שהתקיימה ועדת בדיקה, עדיין אינה מלמדת על כך, שהתקיים הליך משמעתי.
הליך משמעתי מתקיים באמצעות ועדה נוספת "ועדת משמעת" אשר מתמנה בהתאם לפקודת הרופאים ופועלת בבית-הדין המשמעתי של משרד הבריאות.
מדובר בטריבונל שיפוטי והרופאים זכאים לייצוג משפטי בפני ועדת המשמעת.

ועדת משמעת עשויה להתמנות לאחר סיום הליך הבדיקה, בין שהתקיים באמצעות ועדת בדיקה ובין שהתקיים בהליך בירור פנימי ע"י נציב קבילות הציבור, כאמור לעיל.

האמצעים המשמעתיים העומדים לרשות שר הבריאות על-פי פקודת הרופאים לאחר שועדת משמעת מצאה לנכון לקבוע שהרופא עבר עבירת משמעת, הם ביטול רשיון רופא, התליית רשיון רופא, נזיפה והתראה.

רק במקרים מעטים תלונה של מטופל על רשלנות רפואית, אשר תיבדק ע"י נציב קבילות הציבור או מנהל מוסד רפואי או מנהל קופת חולים, תוביל להקמת ועדת בדיקה או להמלצה על הליכים משמעיים והדבר יתרחש בעיקר במקרים קשים וחמורים ביותר.

רק במקרים בודדים הטיפול בתלונה יסתיים בנקיטת פעולות לשיפור המערכת הרפואית הנדונה, כאשר גם אם ניתנות המלצות לשיפור המערכת, לרב הן אינן מיושמות בשטח ואיש אינו טורח לוודא כי הן יושמו.
לעיתים הטיפול בתלונות יסתיים בפתרון בעיות ללא נקיטת אמצעי משמעת וללא נקיטת פעולה לשיפור מערכתי. במרבית המקרים הטיפול בכלל התלונות יסתיים ללא נקיטת צעדים כלשהם.

לסיכום:
אכן מטופל יכול לפנות בתלונה כנגד רופא, אלא שלאור האמור לעיל, הואיל ומשרד הבריאות נוטה שלא לנקוט בהליכים משמעתיים כאשר מוגשת תלונה על רשלנות רפואית והואיל והמערכת הרפואית לא באמת שומרת על איכות שירותי הרפואה בישראל בדרך זו, הגשת תלונה בגין רשלנות רפואית, למעט במקרים חריגים, לרב הינה בבחינת הליך חסר תועלת.

יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

הליכים משמעתיים נגד רופאים בגין רשלנות רפואית - חלק א


האדם אשר ניזוק מטיפול רפואי, חפץ לדעת, בעצמו או באמצעות בני משפחתו, כיצד קרה שהטיפול הרפואי הסתבך, מהו הסיבוך שארע בטיפול הרפואי, מי או מה היה הגורם לכך, מהם הכשלים שהתרחשו והאם הכשל בטיפול הרפואי היה בר מניעה כך שהינו בבחינת רשלנות רפואית.

לרב, האדם שנפגע מטיפול רפואי כושל מעוניין לגרום לכך שמקרים כאלו לא ישנו.
שהרופא הרשלן או המערכת הרפואית שהתרשלה תפיק לקחים כדי שמטופלים אחרים לא יפגעו מארוע דומה של רשלנות רפואית וזאת על מנת לשפר את המערכת הרפואית.
כעורכת דין העוסקת בתחום הרשלנות הרפואית מזה שנים רבות, אני פוגשת לא אחת, אנשים שחוו טיפול רפואי כושל אשר גרם להם לנזק גוף קל או לנזק גוף קשה, אשר חדורים רצון עז לדעת מה ארע במהלך הטיפול הרפואי ומצפים מהמערכת הרפואית שתספק להם את מלוא המידע.
ושההליך יתקיים בשקיפות מלאה.
כמו כן הניזוק מצפה כי במקרה שאכן ארעה רשלנות רפואית המערכת תדע לתת את הדין עם הצוות הרפואי ואף תפיק לקחים על מנת שמקרים כאלו לא ישנו.

למרבה הצער, המערכת הרפואית אינה נוהגת בשקיפות מלאה עם המטופלים ואפילו לא בשקיפות חלקית.

המוסד הרפואי לא יחלוק עם המטופל את מלוא המידע על התהליך הלקוי שהביא לנזק גוף ואם בכלל ישתף את המטופל בפרטים, הפרוט יכלול פרטים מעטים ככל הניתן אשר לא ניתן להסתירם מהמטופל.
(כמו למשל: "לצערנו עקב דימום בלתי נשלט נאלצנו לכרות את הרחם").
המוסד הרפואי, לרב, יבחר שלא לשתף את המטופל בפרטים אשר גרמו להתרחשות הסיבוך ולא ידווח לו על כך (כמו למשל: "הפגיעה בכלי דם ארעה עקב חוסר מיומנות של הרופא המנתח והיא שהביאה לדימום הבלתי נשלט").
לעיתים המוסד הרפואי יערוך ברור מקיף ביחס לנסיבות האירוע אך זאת הוא יעשה מאחורי הקלעים, לא באופן רשמי, ללא תיעוד בכתב והוא לא ישתף את המטופל בממצאים, למעט במקרים יוצאי דופן.

רק לעיתים נדירות יבחר המוסד הרפואי או משרד הבריאות להקים מיוזמתו או על פי דרישת המטופל, ועדת בדיקה על פי חוק זכויות החולה ובמקרה כזה ועדת הבדיקה תפיק דו"ח כאשר ממצאיה ומסקנותיה של ועדת הבדיקה, ימסרו למטופל.
בעקבות דו"ח ועדת בדיקה יכול משרד הבריאות לנקוט בהליך משמעתי כנגד הצוות הרפואי המעורב אשר עלול להוביל להטלת עונש משמעתי ולעיתים אף לנקיטת הליכים פליליים.

יום שבת, 14 באוגוסט 2010

רשלנות רפואית שארעה בטיפול רפואי בעקבות תאונת דרכים- עקרון "ייחוד העילה"


האם ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית שארעה בטיפול רפואי בעקבות תאונת דרכים- עקרון "ייחוד העילה"

לעיתים בעקבות תאונת דרכים נזקק הנפגע לטיפולים רפואיים שונים במיוחד אם מדובר בתאונות דרכים קשות.

השאלה: מה הדין כאשר הטיפול הרפואי שניתן בעקבות תאונת הדרכים, גרם לנזק גוף נוסף, מעבר לנזק גוף שנגרם, באופן ישיר, בתאונת הדרכים??

האם במקרה כזה ניתן לתבוע בגין נזק הגוף הנוסף שארע עקב הטיפול הרפואי ובמיוחד אם מדובר בנזק גוף קשה?
נציג להלן מקרה לדוגמא לצורך המחשה:
במהלך תאונת דרכים נפגע מרפק יד ימין של הניזוק.
לאחר שהניזוק טופל בטיפולי פיזיותרפיה, הושג שיקום מלא של טווח תנועת המרפק והיד חזרה לתפקד באופן תקין.
מאחר והניזוק המשיך לסבול מכאבים נערכה בדיקת הדמיה בעזרת סי טי (CT) שהדגימה חלקיק חופשי של עצם באזור מסוים במרפק.
הניזוק, על סמך ייעוץ רפואי שקיבל, עבר בהמשך ניתוח אשר גרם לנזק בלתי הפיך לעצב ביד והביא לצניחה מלאה של האצבעות והאגודל.
כתוצאה מהרשלנות הרפואית בניתוח, התובע סובל מנכות רפואית אורטופדית קשה ומפגיעה תפקודית קשה, המגבילה אותו בפעולות היומיום.
התשובה: במקרה של תאונת דרכים ורשלנות רפואית שארעה במהלך הטיפול, יוכל הניזוק להגיש לביהמ"ש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975,בגין תאונת הדרכים בלבד.
על פי חוק זה, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ישולמו, ביעילות ובמהירות, לנפגעי תאונות דרכים וזאת בלי שהנפגע יהיה מחויב להוכיח רשלנות מצדו של הנהג הפוגע.

גם נהג שהיה אשם בתאונת הדרכים ונפגע כתוצאה ממנה בגופו או בנפשו, יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח שבטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה בגין תאונת הדרכים.
כל זאת כדי להבטיח שכל מי שנפגע בתאונת דרכים לא יוותר ללא פיצוי, למעט במקרים חריגים.
כפי שנקבע בפסיקת ביהמ"ש העליון, התכלית החקיקתית של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הייתה ליצור מנגנון מהיר, פשוט ויעיל לבירור תביעות בגין נזקי גוף תולדת תאונת דרכים
ומניעת הקשיים הכרוכים בדיון בשאלת האחריות לפי שיטת האשם, כמו גם הקשיים המתעוררים בשיטה המאפשרת חזרה נגד מעורבים רשלניים.
אם נניח לרגע שהנזק שנגרם עקב הטיפול הרפואי הרשלני אינו מכוסה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, משמע שחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה בגין תאונת דרכים
אינה חבה בפיצוי בגין נזק גוף, ולכאורה על הנפגע לתבוע את המוסד הרפואי ולהוכיח כי ניתן לו טיפול רשלני.
באם נניח כי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, חל גם על טיפול רשלני, אולם מאפשר לחברת הביטוח לתבוע החזר בגין כספים שנאלצה לשלם עבור הנזק הנוסף מביה"ח,הדיון שאמור היה להיות מהיר ויעיל יטה להיות ארוך ומורכב, מאחר וביהמ"ש יצטרך לדון בשאלת החבות והאחריות של המוסד הרפואי, שלכאורה, נטען כי הוא גרם לנזק גוף ברשלנותו.

אשר על כן, נקבע בפסיקת בתי המשפט, כי זכותו של הנפגע, אשר לו עילת תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,כוללת גם נזקים שאירעו עקב רשלנות רפואית המאוחרת לאירוע תאונת הדרכים ובכלל זה גם רשלנות רפואית בטיפול שניתן לנפגע אחרי התאונה.

ביהמ"ש קבע כי גם רשלנות רפואית, אפילו בדרגה גבוהה, עשויה לבוא בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יצר והינה בגדר תאונת דרכים.

משמע, במקרה כזה, חברת הביטוח המכסה את המקרה בביטוח חובה בגין תאונת דרכים והיא לבדה,
תפצה את הניזוק על כל נזקיו בשל אותו נזק גוף גם אם הם אירעו כתוצאה מהטיפול הרשלני המאוחר יותר לתאונת הדרכים,והיא לא תהא זכאית לתבוע החזר או השתתפות מהמוסד הרפואי שהתרשל.

סעיף 8 (א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שולל מן הנפגע, אשר יש לו עילה על פי חוק זה, כל עילה אחרת על פי פקודת הנזיקין [נוסח משולב] בשל אותו נזק, לרבות,
עילה על פי פקודת הנזיקין נגד האחראים לטיפול רפואי רשלני שהביא להחמרת הנזק שנגרם לו בתאונת דרכים.
ההוראה הנ"ל הקבועה בסעיף 8 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקראת "ייחוד העילה".
מי ששילם פיצויים לפי החוק הנ"ל אינו יכול לחזור אל מזיק שלישי גם אם הוא אשם, למעט החריגים הקבועים בסעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר אינם רלבנטיים לשאלה זו.

כאמור, היתרון של ההסדר בדבר "ייחוד העילה" בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הינו מהירות ויעילות הדיון והעובדה שאין צורך להתעסק עם נושא האשם. יחד עם זאת,יש לדעת, שהחוק הנ"ל מגביל את גובה הפיצוי אשר נפסק בסופו של יום בגין תאונת הדרכים וכי אילו התיק היה נדון כתיק של תביעת רשלנות רפואית, ככל שהאשם היה מוכח,סכומי הנזק אשר היו נפסקים היו גבוהים בצורה משמעותית. הואיל ואין לניזוק אפשרות כלשהי שלא לתבוע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, עקב העיקרון של "ייחוד העילה",הניזוק יקבל בסופו של יום פיצוי בגין מלוא נזקיו גם בגין אלו שנגרמו ע"י הטיפול הרפואי, אך זאת על פי הערכים הנמוכים שנהוג לפצות במקרים של תאונות דרכים.

אולם, יש להדגיש, כי במקרה בו ניתן טיפול רפואי רשלני הקשור לפגיעה בתאונת הדרכים, אשר גרם לנזק נוסף, לאחר שניתן פס"ד חלוט וסופי מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים,שוב לא תעמוד למוסד הרפואי ההגנה מכח ייחוד העילה, שכן העילה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוצתה, ובמקרה כזה הנפגע יהיה זכאי לתבוע את המוסד הרפואי בעילה מכח פקודת הנזיקין בגין רשלנות רפואית, כאמור בע"א 8535/01 ג. ליפשיץ נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד נז 6 656.



----------------------------------------------------------
אתר זה וכל האמור בו אינם מהווים יעוץ משפטי מכל מין וסוג שהוא ואינם מהווים תחליף ליעוץ פרטני על ידי עורך דין בעל הסמכה מתאימה.
האתר בבעלות משרד עורכי דין טירן-פז ושות' - בכל בעיה, לקבלת יעוץ משפטי ניתן לפנות באמצעות דף יצירת קשר, או בטלפון 03-6136160.

יום שני, 9 באוגוסט 2010

תאונות דרכים קשות – תשלום תכוף


האם יפסוק בימ"ש תשלום תכוף כאשר אדם נזקק לעזרת בני משפחתו בעקבות תאונת דרכים קשה??

תאונות דרכים, לצערנו, מתרחשות באופן בלתי צפוי.
כהרף עין גורלה של משפחה יכול להשתנות עקב טעות קטלנית בזמן הנהיגה שגרמה לתאונת דרכים קשה.
לעיתים, בני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים, נדרשים לטפל בנפגעים ולספק את צרכי הסיעוד שלהם.

על מנת להגן על נפגעי תאונות דרכים, חוקק בשנת 1975, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, שבהתבסס עליו ניתן לתבוע תשלום פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
על פי החוק, הפיצויים ישולמו ביעילות ובמהירות וזאת בלי שהנפגע יהיה מחויב להוכיח רשלנות מצדו של הנהג הפוגע בתאונת הדרכים.
גם נהג שהיה אשם בתאונת דרכים ונפגע כתוצאה ממנה, בגופו או בנפשו, יהיה זכאי לפיצוי מחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח חובה.
כל זאת, כדי להבטיח שכל מי שנפגע בתאונת דרכים לא יוותר ללא פיצוי בגין הנזק גוף שארע, למעט מקרים חריגים.

יעילות ומהירות אכן עמדו בבסיס כוונת המחוקק, אלא שבפועל לעיתים תביעות בגין תאונות דרכים קשות עורכות זמן רב, חודשים ואף שנים, ונשאלת השאלה:
האם ניתן לפנות לביהמ"ש ולבקש להקדים ולקבל פיצוי ביניים או בלשון חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים- תשלום תכוף?
בחוק הנ"ל אכן נקבע הליך מיוחד לקבלת פיצוי כספי מיידי אשר נועד לאפשר לנפגע קיום מינימלי עד לקבלת הפיצוי הכספי הסופי בגין תאונת הדרכים.
מה קורה כאשר הנפגע נזקק לסיוע בני משפחתו האם ניתן לקבל תשלום תכוף בגין כך?
נניח לדוגמא שהאדם שנפגע בתאונת דרכים הינו קטין אשר נגרם לו נזק גוף קשה, אשר נותר, בעקבות התאונה, משותק בכל או בחלק מחלקי גופו פאראפלג או קוודרופלג
והוא חולה סיעודי הזקוק לטיפול סיעודי מלא 24 שעות ביממה.
הוריו של הפצוע קשה בתאונת הדרכים סועדים אותו ומטפלים בו, 24 שעות ביממה משום שאין בידם כסף לשלם למטפלים, כל עוד לא נפסק סכום כספי.
לא פעם בני משפחתו של הנפגע נאלצים לעזוב את עבודתם לצורך הטיפול בנפגע הקשה.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, קובע בסעיף 5, כי במסגרת תשלום תכוף ישלם המזיק:
(1) הוצאות שהוציא הנפגע לצרכי ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים;
(2) תשלומים חודשיים שיהיה בהם כדי לספק, עד להחלטה הסופית בענין הפיצויים, את צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או את צרכי מחייתם של התלויים בו, לפי הענין;
תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט-1989, קובעות כי צרכי סיעוד לענין סעיף 5 לחוק, הם הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק הבית; לענין זה- "פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמית בבית; "השגחה" - פיקוח על הנפגע למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים.
בתי המשפט פסקו כי מטרת התשלום התכוף בתאונות דרכים, הינה לספק את צרכיו המיידיים של הנפגע, כאשר יוצאים מנקודת הנחה, שבירור התביעה בגין תאונת הדרכים,עלול להימשך זמן רב.

בתי המשפט פסקו כי תשלום תכוף הינו סעד זמני המוענק כסעד דחוף, סעד של חרום.

לצורך תשלום תכוף בגין תאונת דרכים יש לבצע בחינה ראשונית של העובדות, ללא התעמקות יסודית בפרטים, כפי שנעשית בעת דיון בתביעה העיקרית.

בתי המשפט קבעו כי במסגרת תשלום תכוף אין לפסוק לנפגע בתאונת דרכים פיצוי עבור מטיבים וההורים הם לכאורה מיטיבים.
אלא שבתי המשפט, שערים לקושי הרב המוטל על כתפיהם של בני המשפחה במצבים כאלו, מצאו פתרון לכך וקבעו כי כאשר בני משפחתו של הנפגע עוזרים לו בקיום צרכיו הסיעודיים, במקום אדם זר שהיה נשכר לעשות זאת כנגד תשלום, ניתן לפסוק לנפגע סכום פיצוי במסגרת תשלום תכוף בגין העזרה שנתנה ע"י בני משפחתו, כאילו שכר אדם זר לעזור לו.
הואיל ומדובר למעשה בפסיקת צרכי ריפוי וסיעוד של הנפגע יש לדון במסגרת הבקשה לתשלום תכוף בעלות צרכי הסיעוד של הנפגע בתאונת הדרכים.


-------------------------------------------------------
אתר זה וכל האמור בו אינם מהווים יעוץ משפטי מכל מין וסוג שהוא ואינם מהווים תחליף ליעוץ פרטני על ידי עורך דין בעל הסמכה מתאימה.
האתר בבעלות משרד עורכי דין טירן-פז ושות' - בכל בעיה, לקבלת יעוץ משפטי ניתן לפנות באמצעות דף יצירת קשר, או בטלפון 03-6136160.